HAMUTAL BAR YOSEF EL LUGAR DONDE DUELE

Transcripción

1 HAMUTAL BAR YOSEF EL LUGAR DONDE DUELE Poemas Traducción: Mario Wainstein Traducción y revisión: Florinda F. Goldberg Jerusalem 2012

2 Como un ciego que cruza una calle en sueños ÍNDICE TIEMPO Retener el aire Nombres Nacimos aquí Aquí Fuerza Tendremos un Estado El lugar que dejes Goma de mascar Diálogo Una vieja canción y doce reflexiones sobre la paloma Muéstrame La cabra Los chacales Negociación Paloma Confesión Subió el nivel del Tiberíades Canción de primavera El tiempo QUE SUS LABIOS Que los labios Cuando me quedo sola Pruébalo Aljibe Me casaré contigo Pediré tu mano El hombre tierno Al cabo de un año Había dicho El beso Vibraciones Chorro de leche Cuando estás aquí Hibisco Planta de zarzamoras En la playa de Tel Aviv Un ángel en la playa Al hombre Si logras recordar EL LUGAR DONDE DUELE A las cuatro y media Algo de historia familiar Así como al renunciar 2

3 El sepelio de mi hermano El juicio de Salomón Regazo Allí donde duele Recuerdo de infancia En la secundaria En una negra cama Prensas Té de manzanilla En el parque del payaso Dos poemas sobre Jacob No como suelo que se hunde Me preguntaste Un sueño Canción matinal Otro sueño En la biblioteca Sobre la cerca Tel Aviv Autorretraro ruso Venid, niños El hombre con medio cuerpo La sonrisa MESA DE COCINA Lea da a luz Calvo y redondo Mesa de cocina Cuando prueba el pescado Ahora Una cazuela Año Nuevo Soy yo Despliegue Te he traído Grita Hermano, el terrible pecho Los dioses no necesitan Poema otoñal La mesa que coloqué en la cocina Mesa azul CONTRA LA OSCURIDAD Dedo Ahora en el patio Y en la aglomeración Por miedo a llegar tarde Pasos Sólo el verde Tres poemas de ruta: 1. Sentada. 2. No me detengo. 3. Música 3

4 Yegua Poemas de envejecimiento Soneto del tomate desecado Año Nuevo Qué impurifica? Fascinada De cara a la negra noche Pensaba que la muerte El fin Ha llegado la mañana Despertar Si te subes a la montaña Como esa hoja Contra la oscuridad Poema de las manos Don Plegaria A ti confío mi espíritu Tikún Porque el alma La pluma y el pincel A LOS LECTORES Reparece el sol A los lectores Una torre en Tebes He olvidado cómo se grita Retrato del artista envejecido Cita con una poeta En público El poema se ofende Obsequio 4

5 Como un ciego que cruza una calle en sueños y de repente lo abraza una mujer desnuda así, sin cubiertas, sin mi foto de joven, sin chismes personales, sin nada lee así, si puedes, mi libro de poemas. כ מו א י ש ע ו ר ש עו ב ר כ ב י ש ב ח לו ם ופ תא ם מ ח ב ק ת או תו א ש ה ב ע יר ם, ב ל י כ ר יכ ה, ב ל י צ לום מ ימ י נ עור י, ב ל י ר כ ילות, ב ל י כ לום כ כ ה ת ק ר א, א ם תוכ ל, א ת ס פ ר ש יר י. 5

6 TIEMPO 6

7 Retener el aire Para retener el aire en un caso de emergencia debes mantener la cabeza fuera del agua, aspirar y juntar cuanto más aire concentrado y calculado en pequeños envases para un tiempo y una distancia sabidos por la nuca que se estira hacia atrás para acumular impulso como la cuerda del arco. ל ק ח ת א ו יר ל ק ח ת א ו יר ל ש ע ת ח רום א ת מ כ ר ח ת ל ה ר ים א ת ה ר אש מ ע ל ה מ י ם ל ה ס פ יק ל ח ט ף ו ל א ג ר כ מ ה ש יו ת ר א ו יר ש י ה י ה מ ר כ ז ומ ח ש ב ב א ר יזו ת ק ט נו ת ל ז מ ן ול מ ר ח ק י דוע ב ע ר ף ה נ מ ת ח א חו ר נ ית ב א צ יר ת ת נוע ה כ מו י ת ר ש ל ק ש ת. 7

8 Nombres Nombres y más nombres multiplicados, triturados, melodiosos, quien los pronuncia relincha como un caballo que llora en sueños. Nombres de calles, compañeros de escuela y sus hermanas, quien los pronuncia penetra en el espacio del clamor Nombres que revolotean por el aire y cantan con rara insistencia, como preservando un sitio prohibido, más allá de la risa y el llanto Así sonaban las conversaciones de mis padres con sus paisanos acerca de lo que fue. ש מו ת ש מו ת ו עו ד ש מו ת ת מ נונ י ים, מ ר ס ק ים, מ ס ל ס ל ים ש ה או מ ר או ת ם צו ה ל כ מו סוס בו כ ה ב ח לו מו. ש מו ת ש ל ר חו בו ת, ח ב ר ים ל כ ת ה ו אח יו ת יה ם ש ה או מ ר או ת ם נ כ נ ס ל ת חום ה צ ע ק ה מ ת עו פ פ ים ב א ו יר ו ש ר ים ב ע ק ש נות מ ש נ ה, כ א לו ה ם שו מ ר ים ע ל א ת ר אסור, מ ע ב ר ל צ חו ק ו ל ב כ י - כ ך נ ש מ עו ה ש יחו ת ש ל הו ר י ע ם ב נ י ע יר ם ע ל מ ה ש ה י ה. 8

9 Nacimos aquí Nacimos aquí para ser jóvenes en un país joven sin abuelos, abuelas ni padres. A la noche en la comuna de niños en el medio del cuarto una gran bacinilla esmaltada esperaba ser llenada y afuera, al lado del comedor general, una gran superficie cubierta de césped de la especie de raíces cortas que se apresuran a trabarse entre sí. Referencias al kibutz de antaño, con su casa de niños y el comedor común. נו ל ד נו כ אן נו ל ד נו כ אן ל ה יו ת צ ע יר ים ב א ר ץ צ ע יר ה ב ל י ס ב ים, ס ב תו ת ו הו ר ים ב ל י ל ה ב ב ית ה י ל ד ים ע מ ד ב מ ר כ ז ה ח ל ל ס יר א מ י ל ג דו ל מ צ פ ה ש י ת מ ל או צ פ יו ת יו וב חוץ, ל י ד ח ד ר ה א כ ל ה ש ת ר ע ה ד ש א ה ג דו ל י חור יו ק צ ר י ה ש ר ש ים מ מ ה ר ים ל ה צ טו פ ף י ח ד ו. 9

10 Aquí Ese es el dedo que indica y orienta. El que soltó del ovillo el hilo de mi primera mirada lúcida. Diez dedos confiados enrollé en él para que me condujera por los ángulos rectos del hebreo. Agachaba la cabeza en espera obediente cuando ella planchaba cintas azules y blancas para mis trenzas y pasaba el dedo húmedo de saliva por el hierro caliente. Es el dedo agrietado por el lavado de vajilla, el hinchado de dolor, el mocho. Su foto sobre mi cama. De ella nací. Se yergue frente a mi y me indica el primer mandamiento: Aquí. פ ה זו ה א צ ב ע ה מו ר ה. ה יא מ ן ה פ ק ע ת ה ת יר ה א ת חוט מ ב ט י ה מ ב ין ר א שו נ ה. ע ש ר א צ ב עו ת מ א מ ינו ת כ ר כ ת י ס ב יב ה ל הו ב יל נ י ב ז ו יו ת ה י ש רו ת ש ל ה ע ב ר ית. א ת ר א ש י ה ר כ נ ת י ב צ פ י ה צ י ת נ ית כ ש ג ה צ ה ל צ מו ת י ס ר ט ים כ ח ל ים ול ב נ ים ע ל ד פ ן ה ק מ קום, מ ר ט ב ים ב ר ק פ יה. זו ה א צ ב ע ה נ ס ד ק ת מ כ ל ים, ה תו פ ח ת מ מ כ או ב, ה ג ד מ ת. ת מונ ת ה מ ע ל מ ט ת י. מ מ נ ה נו ל ד ת י. היא מ ז ד ק פ ת ל ע מ ת י ומו ר ה ל י א ת ה ד ב ר ה ר א שו ן: פ ה. 01

11 Fuerza Teníamos una fuerza nacida de la juventud y de la extranjería para vociferar poemas antes de conciliar el sueño en una cama de hierro y caer después, como Trumpeldor, de espaldas. Teníamos fuerza para andar en bicicletas de varón por el angosto sendero entre sepulturas cubiertas de finas y húmedas agujas de pino con los brazos abiertos miren! gritábamos. Desde lejos, desde el huerto de pomelos al otro lado de la ruta, respondía un adormilado zumbido de avispas. Iosef Trumpeldor: Héroe de la colonización sionista muerto durante un ataque árabe en כ ח ה י ה ל נו כ ח ש נו ל ד מ ן ה נ עור ים ומ ן ה ז רות ל צ ר ח ש יר ים ל פ נ י ה ש נ ה ב מ ט ה ע שוי ה מ ב ר ז ל ו ל פ ל ב סו פ ם, כ מו ט רומ פ ל דו ר, א פ ר ק ד ן. ה י ה ל נו כ ח ל ר כ ב ע ל או פ נ י ם ע ם ר מ ה ב ר ו ח ה צ ר ש ב ין מ צ בו ת מ כ סו ת מ ח ט י א ר נ ים ל ח ים ב י ד י ם פ שוקו ת - ת ר או! צ ע ק נו. מ ר חו ק, מ פ ר ד ס ה פו מ לו ת ש מ ע ב ר ל כ ב י ש, נ ע נ ה ז מ זום מ נ מ נ ם ש ל צ ר עו ת, ג ם ה ן ד ב רו ב ש פ ה לא מוב נ ת. 00

12 Tendremos un Estado Tendremos un Estado: este secreto fue revelado a mis padres por el extraño que hablaba en la radio, un hombre intimidante y sabelotodo que gemía plegarias en Shabat. Sobre eso no discutieron. Juntos y con rara calma escuchaba al hombre que decía Estados Unidos sí Rusia sí Guatemala sí y otros países que ni el álbum de estampillas conoce. Tendremos un Estado, me dijeron los dos oh! juntos. Por la mañana salí a ver si ya había un Estado y vi a Ezra junto a las eras fusil en mano. Ezra, dije, ya tenemos Estado! Ya no hacen falta escondites de armas ni estado de alerta! No necesito ocultar balas en mi mochila escolar! Acaso Ezra no se había enterado? En el piso del salón de actos yacía Uri Ganani, conductor del camión lechero, cubierto con una sábana negra hasta la cabeza. A su lado flameaban dos velas aunque no era Shabat. Le dispararon en la carretera de Yahud, repetían todos. Yahud, Yahud, Yahud, resonaban las paredes del salón. En Yahud, cuando se viaja en el autobús de línea, se ven muchas niñas con vestidos muy rosados. Corren y saltan así, con vestidos, con todo ese rosado horrible. Niñas de Yahud. Un Estado confuso. El poema alude a la votación en la Asamblea de la ONU el 29 de noviembre de 1947, que decidió la partición del territorio de Palestina en dos estados, judío y árabe. Al día siguiente tuvo lugar un atentado contra un autobús judío cerca de la aldea árabe Yahud. ת ה י ה ל נו מ ד ינ ה ת ה י ה ל נו מ ד ינ ה, א ת ה סו ד ה ז ה ס פ ר ל הו ר י ה א יש ה ז ר מ ה ר דיו, א י ש מ פ ח יד, יו ד ע ה כ ל, בו כ ה ח ז נות ב ש ב ת. ע ל ז ה ה ם לא ה ת ו כ חו. ב י ח ד, וב ש ל ו ה נ ד יר ה 02

13 ה ק ש יבו ל א י ש ש אמ ר אר צו ת ה ב ר ית ש ל א מ ר יק ה כ ן רוס י ה כ ן ג ו אט מ ל ה כ ן ו עו ד א ר צו ת ש א פ לו אל בו ם ה בול ים לא מ כ יר. ת ה י ה ל נו מ ד ינ ה, אמ רו ל י ש נ יה ם, א ה, ב י ח ד. ב ב ק ר י צ את י ל ר או ת א ם כ ב ר י ש מ ד ינ ה ו ר א ית י ש ע ז ר א עו מ ד ל י ד ה פ ר ד ס ע ם רו ב ה. ע ז ר א, אמ ר ת י, כ ב ר י ש ל נו מ ד ינ ה! כ ב ר לא צ ר י ך ס ל יק ים ו ע צ ר! לא צ ר י ך ל ה ח ב יא כ דור ים ש ל א ק ד ח ב י ל קוט ב ית ה ס פ ר ש ל י! ה א ם ע ז ר א ש מ ע? ע ל ר צ פ ת ב ית ה ע ם ש כ ב אור י ג נ נ י, נ ה ג מ כו נ ית ה ח ל ב, מ כ ס ה ב ס ד ין ש ח ר, א פ לו ה ר א ש. ע ל ה ר צ פ ה ד ל קו ש נ י נ רו ת א ם כ י לא ע ר ב ש ב ת. י רו בו ב כ ב י ש ש ל י הוד, אמ רו ו אמ רו. י הוד י הוד י הוד, ה ד ה דו ק ירו ת ב ית ה ע ם. ב יהוד, כ ש נו ס ע ים ב ק ו ד רו ם י הוד ה, רו א ים ה מו ן י ל דו ת ב ש מ לו ת ו ר דו ת ע ד מ א ד. ה ן ר צו ת ו קו פ צו ת כ כ ה, ב ש מ לו ת, ע ם כ ל ה ו ר ד ה ז ה ה מ ח ר יד. י ל דו ת ש ל י הוד. מ ד ינ ה לא ב רור ה. 03

14 El lugar que dejes El lugar que dejes por un momento, por razones de supervivencia, no quedará como era. A tus pies correteará el viejo perro, rabón y con una pata menos, desde lejos irrumpirá el llanto del bebé asfixiado por el humo de la estufa. Ante tus ojos será descuartizada la aburrida mujer en doce trozos ensartados en pinchos y comidos ante tus ojos, goteando aceite y un perfume conocido. Tus fatigados caballos cruzarán un mar rojo con el agua al vientre. El lugar que dejes por un momento, no quedará como. ה מ קו ם ש ת ע ז ב ה מ קו ם ש ת ע ז ב או תו ל ז מ ן-מ ה, ל צ ר ך ה ש ר דות, הוא לא י ש א ר כ מו. ל ר ג ל י ך י ת רו צ ץ ה כ ל ב ה ז ק ן, ק צוץ ר ג ל ו ז נ ב, מ ר חו ק י ב ק ע ב כ יו ש ל ה ת ינו ק ש נ ח נ ק ב ע ש ן ה ת נור. ל ע ינ י ך ת נ ת ח ה א ש ה ה מ ש ע מ מ ת ל ש נ ים ע ש ר נ ת ח ים ש י ש ח לו ע ל ש פוד י ה ב ר ב ר ים ו י אכ לו ל ע ינ י ך נו ט פ י ש מ ן וב ש ם מ כ ר. סוס י ך ה מ ת ש ים י ח צו ע ד ב ט נ ם י ם אד ם. ה מ קו ם ש ת ע ז ב או תו ל ז מ ן-מ ה הוא לא י ש א ר כ מו. 04

15 Goma de mascar Nadie vio lo que me ocurrió con una niña árabe en el verano de 1948, junto a la alambrada en Jaffa. Las gentes transportaban pianos y alfombras ajenos, hervían agua para beber. Otros marchaban con los brazos en alto. No fue un sueño. Tengo la boca reseca y el agua aún hierve, y entonces a través de la cerca le sugiero con gestos trocar su goma de mascar de boca mojada a boca seca por mi rebanada con manteca salada de los paquetes llegados de Norteamérica. Yo la miro y ella a mí, mascamos, no sonreímos. Moscas que comieron pus de sus ojos se posan en los míos. El agua hervida ya se ha entibiado. Eso ocurrió en julio del 48, cuando evacuaban a grandes y chicos desde el sur a Jaffa y a ambos lado de la alambrada marchaban refugiados de todo el mundo. מ ס ט יק א י ש לא ר אה מ ה ש ע ש ית י ב ינ ת י ם ל י ד ה ג ד ר. א נ ש ים ע ס קו ב הו ב ל ת פ ס נ ת ר ים ו ש ט יח ים לא ל ה ם, ב ה ר ת ח ת מ י ה ש ת י ה. א נ ש ים א ח ר ים ה ל כו ע ם י ד י ם ל מ ע ל ה. ז ה לא ה י ה ח לו ם. כ ל-כ ך י ב ש ל י ב פ ה ומ י ה ש ת י ה עו ד רו ת ח ים וב כ ן מ ב ע ד ל ג ד ר א נ י עו ש ה מ ס ח ר ב ש פ ת י ד י ם: מ ס ט יק מ פ ה ר ט ב ל פ ה י ב ש ת מור ת פ רוס ה ע ם ח מ אה מ לוח ה מ ה ח ב ילו ת ש ב או מ א מ ר יק ה. א נ י מ ב יט ה ב ה ו ה יא ב י, לו ע סו ת, לא מ ח י כו ת. ז בוב ים ש אכ לו מ ג ל ה מ ע ינ יה מ ת י ש ב ים ע ל ע ינ י. מ י ה ש ת י ה ש ר ת חו כ ב ר פו ש ר ים. כ כ ה ז ה ה י ה ב יול י 8491 כ ש פ נו א ת ה נ ש ים ו ה י ל ד ים מ ה ד רו ם ל י פו ה כ בו ש ה ומ ש נ י ע ב ר י ה ג ד ר ה ס תו ב בו פ ל יט ים מ כ ל ה עו ל ם. 05

16 Diálogo En esta angosta cama junto a la agrietada pared de adobe llena de arañas y lagartos si me doy vuelta caigo al mar. En este duro y angosto lecho has venido a poseerme, ya habibi o a estrellar mi cabeza y la de mis niños contra la pared? Esta cama es mía! Cómo no te diste cuenta, mosca brillante y cruel. No necesito tus cantos. Necesito un sitio en la cama de mis padres. Viniste a dormir aquí por error. No es tuyo el velo de la novia! Por qué rompiste mis redes? ד י אלו ג ב מ ט ה ה צ ר ה ה ז את ל י ד ק יר ח מ ר מ ל א ש ק ע רור יו ת מ ח לו ת ל ע כ ב י ש ים וש מ מ יו ת א ם א ת ה פ ך א פ ל ל י ם. ב מ ט ה ה צ ר ה ו ה ק ש ה ה ז את ה א ם ב את ל ד ע ת או ת י, י א ח ב יב י, או ל נ פ ץ א ת ר א ש י ו א ת ר אש עו ל ל י א ל ה כ ת ל? ה מ ט ה ה ז את ה יא ש ל י! א י ך לא ה ר ג ש ת ז את מ ז מ ן, ז בוב ה מ ב ר יק ה, אכ ז ר ית. א ינ נ י ז קוק ל ש יר י ך. ל י נ חוץ ה מ קו ם ב מ ט ה ש ל הו ר י. ב ט עות ב את ל י ש ן כ אן. 06

17 ה נומ ת ה כ ל ה לא ש ל ך ה יא! ל מ ה ק ר ע ת א ת קור י? 07

18 Una vieja canción y doce reflexiones sobre una paloma 1. Eras un encanto cuando tenías pestañas temblorosas y un cuello delicado toda tú bañada en plata pura. 2. Has sido más que nada un ángel? Es cómodo agitar así la somnolienta mano shalom, paz. Por qué quisiste salir por la ventana? Querías traer a casa una condecoración? Te atrajo el azulado desierto semejante a la pureza? Quisiste desmayarte de absoluto? 3. Tu piel es demasiado blanca. El sol de Jerusalén te acariciará el día entero. No podrás dormir una semana por las quemaduras. 4. De dos en dos salieron del arca parpadeando. No comenzaron enseguida a depredar. 5. Has demostrado que el diluvio no destruyó las raíces de olivo. Más profunda en la tierra está la raíz del mal. En qué viña ponzoñosa haces el amor? Y sobre qué construyes? 6. Construir un nido proteger a los pichones del búho del águila Una paloma salvaje abre su pico en el siroco junto a los residuos de carne que dejó el perro. Picotea, picotea con las hormigas como un halcón más. 08

19 del viento en el árbol del rayo de la abeja del mal de ojo de la peste de la plaga de primogénitos de la muerte en guerra de otras palomas de sus hermanos pichones y de sí mismos. 7. Y la tierra está llena de hormigas negras, blancas, que escriben, algunas vuelan, otras hacen hormigueros. Entra, extenderán sobre ti sus alas, participaras de su mordaz plática encontrarás una familia. 8. Cuenta cuántos te han quedado en casa. Aprende a aullar. Querrás vengarte. Tu garganta se fortalecerá y endurecerá. Tu voz se hará grave. 9. Decían que conservó la imagen de paloma incluso en la sala de emergencias, pese a las radiaciones, las agujas y todo lo demás. Otros contaban sobre sus alaridos precisamente después del tratamiento. 10. Sal ya de ti misma, paloma consentida! Sé original y lacerante. Baila al nuevo ritmo! Únete a una fuerza de consuelo! Señala con la cabeza hacia la pared así, te han enseñado a confiar sólo en la locura. 11. Y ahora enciende el televisor: mujeres de todo el mundo te condenan gritan a coro arabiyeh falastin. Son más jóvenes y más nobles de espíritu que tú. Allí estás tú, como en un espejo parlante, hablando sobre paz y amor con voz ronca picoteando, cacareando, halcón entre halcones. 09

20 12. Cuándo me senté en las cálidas escaleras al viento, el aire estaba lleno de semillas de diente de león, el perro yacía junto a mí satisfecho de caricias, y una paloma salvaje, con el pico abierto, empujaba el plato de lata muy cerca de mí. ש יר י ש ן ו- 81 ה ר הור ים ע ל יו נ ה יו נ ה פ רוע ה, פ עור ת מ קו ר, ב יו ם ש ר ב, ל י ד ש י ר י ה ב ש ר ש הו ת יר ה כ ל ב. מ נ ק ר ת, מ ק ר ק ר ת, ע ם נ מ ל ים נ צ ה כ אח ד ה נ צ ים. 8 ה י ית מ ק ס ימ ה כ ש ה יו ל ך ר יס ים רו ט ט ים ו צ ו אר ע נ ג ו כ ל ך נ ח פ ית ב כ ס ף ת מ ים. 1 ה י ית מ ע ק ר ך מ ל א ך? נ ח כ ך ב י ד חו ל מ ת ל ה פ ר יח ש לו ם ש לו ם. ל מ ה ר צ ית א ת ל צ את מ ה צ ה ר? ר צ ית ל ה ב יא ה ב י ת ה ע טור? מ ש כ ה או ת ך ה ש מ מ ה ה כ ח ל ח ל ה ש נ ר א ת ה כ מו ט ה ר? ה ת ח ש ק ל ך ל ה ת ע ל ף מ מ ח ל טות? 21

21 3 עו ר ך ל ב ן מ ד י. ה ש מ ש ש ל י רו ש ל י ם ת ל ט ף או ת ך יו ם ש ל ם. ש בוע לא תוכ ל י ל י ש ן מ ה כ ו יו ת. 9 ש נ י ם ש נ י ם י צ או מ ן ה ת ב ה מ מ צ מ צ ים. לא מ י ד ה ת ח ילו ל ט ר ף. 5 הו כ ח ת ש ה מ בול לא ח ס ל א ת ש ר ש י ה ז ית ים. ע מ ק יו ת ר ב א ד מ ה ה ז את ש ר ש ה ר ע. ע ל א יז ה ת פוח ס דו ם א ת עו ש ה אה ב ה? ע ל מ ה א ת בו נ ה? 6 ל ב נו ת ק ן ל ש מ ר ע ל ה גו ז ל ים מ א ח מ נ ץ מ רוח ב ע ץ מ ה ב ר ק מ ה ד בו ר ה מ ע י ן-ה ר ע מ מ ג פ ה מ מ כ ת ב כו רו ת מ מ ו ת ב מ ל ח מ ה מ יו נ ים א ח רו ת מ א ח יה ם ה גו ז ל ים ומ ע צ מ ם. 7 ו ה אר ץ מ ל אה נ מ ל ים ש חו רו ת, ל ב נו ת ו כו ת בו ת, מ ה ן מ עו פ פו ת ומ ה ן בו נו ת ק נ ים. ה כ נ ס י, י פ ר שו ע ל י ך כ נ ף, ל ה ש ת ת ף ב ש יח ת ן ה עו ק צ נ ית ל מ צ א מ ש פ ח ה. 1 ת ס פ ר י כ מ ה נ ש א רו ל ך ב ב י ת. 20

22 ת ל מ ד י ל צ ר ח. ת ר צ י ל נ ק ם. ג רו נ ך י ת ח ז ק ו י ת ק ש ח. קו ל ך י ת ע ב ה. 4 ס פ רו ש ש מ ר ה ע ל הו פ ע ה יו נ ית ג ם ב ח ד ר ה מ יון, ל מ רו ת ה ה ק ר נו ת, ה ח ד ירו ת ו כ ל ז ה. א ח ר ים ס פ רו ע ל ש אגו ת ד ו ק א כ ש ה ט פול נ ג מ ר. 81 ת צ א י כ ב ר מ ע צ מ ך, יו נ ה מ פ נ ק ת! ת ה י י מ קו ר ית דו ק ר ת. ת ר ק ד י ב ק צ ב ה ח ד ש! ת ת ל כ ד י ע ם כ ח מ נ ח ם! ת צ ב יע י ע ם ה ר א ש א ל ה ק יר כ ך ל מ דו או ת ך ל ס מ ך ר ק ע ל ה ט רוף. 88 ו ע כ ש ו ת פ ת ח י א ת ה ט ל ו יז י ה: נ ש ים מ כ ל ה עו ל ם מ ג נו ת או ת ך צו ע קו ת "ע ר ב י ה פ ל ס ת ין" ב ל ה ק ה. ה ן צ ע ירו ת ו יפו ת-נ פ ש מ מ ך. א ת ש ם, כ מו ב מ ר אה דו ב ר ת, נו א מ ת ע ל ש לו ם ו אה ב ה ב קו ל צ רוד מ נ ק ר ת, מ ק ר ק ר ת, נ צ ה כ אח ד ה נ צ ים. 81 מ ת י י ש ב ת י ע ל ה מ ד ר גו ת ה ח מ ימו ת ב רוח, ה א ו יר ה י ה מ ל א ז ר עו נ י ס ב יו נ ים, ה כ ל ב רו ב ץ ל צ ד י ש ב ע ומ ל ט ף, יו נ ה פ רוע ה, פ עור ת מ קו ר מ ז יז ה ב מ קו ר ה א ת צ ל ח ת ה פ ח ק רו ב ה א ל י מ א ד. 22

23 Muéstrame Muéstrame otra vez esas fotos de gente en un coche cerrado. Tengo que estar preparada. Muéstrame los ojos del niño que contempla la cara destrozada de su hermano. No ocultes la pila de cadáveres abrasados. Tengo que estar preparada. No en sueños, no antes de dormir, como si hubiera muerto con mi hermano en aquella guerra, noche a noche vomito mis entrañas hacia afuera, los gusanos las cosquillean y mi voz se paraliza. Muéstrame despierta, en la televisión, cómo un padre dice salta por la ventana y corre. Cómo un hombre aferró el revólver del enemigo. Muéstramelo otra vez. Tengo que estar preparada. ה ר א ה ל י ה ר א ה ל י שוב או ת ן ה ת מונו ת ש ל א נ ש ים ב מ כו נ ית ס גור ה. א נ י צ ר יכ ה ל ה יו ת מוכ נ ה. ע ינ י ם ש ל י ל ד מ ת בו נ ן ב פ נ ים מ ר ס קו ת ש ל אח יו ה ר א ה ל י. אל ת כ ס ה ע ר מ ת ג ו יו ת ח רוכו ת. א נ י צ ר יכ ה ל ה יו ת מוכ נ ה. לא ב ח לו מו ת, לא ל פ נ י ה ש נ ה, כ מו ש ה י ית י נ ה ר ג ת ע ם אח י ב מ ל ח מ ה ה ה יא, ל י ל ה ל י ל ה ק ר ב י מוק א ים מ ב ט נ י ר מ ש ים מ ד ג ד ג ים ב ה ם ו קו ל י מ ש ת ק. ה ר א ה ל י ב ה ק יץ, ב ט ל ו יז י ה, א י ך או מ ר אב ק פ צ י מ ה ח לו ן ו רוצ י. א י ך אד ם א ק ד ח או י ב אח ז. ה ר א ה ל י א ת ז ה שוב. א נ י צ ר יכ ה ל ה יו ת מוכ נ ה. 23

24 La cabra Sobre el mostrador de una carnicería en el barrio oriental había una cabeza, no muy grande, un poco enrulada, de una cabra negra de esas que trepan con tobillos delgados por las laderas de piedra del desierto. Tenía el ojo abierto y sobre todo cansado. Tenía el ojo abierto y cansado hasta el alma. Tenía el ojo abierto y en él un mundo de matarifes. ה ע ז ע ל ה ס פ ס ל ב א ט ל יז ב ע יר ה מ ז ר ח ית י ש ב ר א ש לא ג דו ל, מ ת ל ת ל ק צ ת, ש ל ע ז ש ח ר ה אח ת מ א לו ש מ ק פ צו ת א צ ל ם ב ק ר ס ל י ם ד ק ים ע ל ק ירו ת ה א ב ן ש ל ה מ ד ב ר. ה ע י ן ש ל ה ה י ת ה פ קוח ה וב ע ק ר ע י פ ה. ה ע י ן ש ל ה ה י ת ה פ קוח ה ו ע י פ ת נ פ ש. ה ע י ן ש ל ה ה י ת ה פ קוח ה וב ה ה עו ל ם ש ל הו ר ג ים. ע ל ה מ ד ר כ ה ע מ ד ג ד י. ו ה ע ז ה א ם ה י ת ה ש ם או לא ה י ת ה. 24

25 Los chacales Cuando de día y de noche mamamos sirenas de vehículos no identificados volando por la carretera hacia cualquier parte, qué podemos hacer ante ese ulular incesante Cuando afuera se vuelve a oír el aullido de nuestra despeinada vecina la loca que corre gritando por la calle y su voz nos inyecta por dentro un terror compartido Cuando nuestra mente se espanta como la gallina arrebatada del corral en medio del sueño que aletea impotente el pico abierto y rígido, entonces los chacales de nuestra infancia vuelven a rondar las delgadas persianas de la vieja barraca con veneno palúdico, con ira rebosante con aullidos de yermo y destrucción. ה ת נ ים כ ש ב יו ם וב ל י ל ה א נ ח נו יו נ ק ים צ פ ירו ת ש ל כ ל י ר כ ב ב ל ת י-מ ז ה ים ט ס ים ע ל ה כ ב י ש ב ל י כ וון, א ין או נ ים, ב קו לו ת י ב ב ה עו ל ים ו יו ר ד ים כ ש ב חוץ שוב נ ש מ ע ת או ת ה י ל ל ה ש ל ש כ נ ת נו פ רוע ת ה ש ע ר, ה מ ט ר פ ת ש ר צ ה צו ר ח ת ב ר חו ב ו קו ל ה ב תו כ נו מ ז ר יק ב ה ל ה מ ש ת פ ת כ ש מ ח נו נ ב ה ל כ מו ע ינ י ת ר נ ג ל ת ש ב א מ צ ע נ מ נום נ ח ט פ ה מ ה לול ו ה יא מ פ ר פ ר ת ב ח ס ר י כ ל ת פו ע ר ת מ קו ר מ ש ת ק מ ב ל בול אז ת נ י י ל דות נו חו ז ר ים ל ה ק יף א ת ת ר יס יו ה ד ק ים ש ל ה צ ר יף ה י ש ן ב ר ע ל ק ד ח ת, ב ז ע ם מ צ יף ב יל לו ת ש ל ש מ מ ה ו ח ר ב ן. 25

26 Negociación En el toma y daca, por favor, un poco de daca. Esa es la noble tarea que ocupó a Mahoma en el séptimo cielo bajo la escéptica sonrisa de Musa: Ellos no lo aceptarán. Aprende de mi experiencia. Y cuenta la leyenda de la Roca que así, calculando cinco menos cinco menos cinco, nació y se consagró el profeta Mahoma. El patriarca Abraham fue el negociador por excelencia. El no se quemó la lengua con brasas ni comió tortas de estiércol. No fue crucificado ni caminó sobre las aguas. Se ocupaba de calcular cinco menos cinco menos cinco intentando preservar lo que hay. La negociación, oh la negociación, maneja soberano tu mundo. Enséñale al alma a regatear. No te detengas en los verdes números grabados en los brazos cargados de paquetes cuando acancemos por los tristes puentes, los puentes de la sangre entre los milenios. ב מ ש א ומ ת ן ב מ ש א ומ ת ן, א נ א, ב כ ל ז את ב ק צ ת מ ת ן. ז את ה פ ע ל ה ה א צ יל ית ש ב ה ע ס ק מ ח מ ד ב ר ק יע ה ש ב יע י מ ל ו ה ב ח יו ך ס פ ק נ י ש ל מוס ה: "ה ם לא י ע מ דו ב ז ה. ל מ ד מ נ ס יו נ י". ומ ס פ ר ת א ג ד ת ה מ ע ר אג' ש כ ך, ב ח שוב י ח מ ש פ חו ת ח מ ש פ חו ת ח מ ש מ ח מ ד ה נ ב יא נו ל ד ו ה ת ק ד ש. אב ר ה ם אב ינו ה י ה א ב י ה מ ת מ ק ח ים. הוא לא צ ר ב א ת ל שו נו ב ג ח ל ים ו לא אכ ל עוגו ת צו אה. הוא לא נ צ ל ב ו לא ה ל ך ע ל מ י ם. ב ח שוב ים ה י ה עו ס ק ח מ ש פ חו ת ח מ ש פ חו ת ח מ ש כ ש נ ס ה ל ש מ ר ע ל מ ה ש י ש. וב כ ן מ ש א ומ ת ן, ה ה ב מ ש א ומ ת ן נ ה ל א ת עו ל מ ך, ר בו ן, ל מ ד א ת ה נ ש מ ה ל ה ת מ ק ח. 26

27 אל ת ד ק ד ק ב ס פ רו ת ה י ר קו ת ה ח תומו ת ע ל ה ז רו עו ת נו ש או ת ה פ ק ל או ת, ש ע ה ש נ ת נ ה ל ע ל ה ג ש ר ים ה ע צוב ים, ג ש ר י ה ד ם, ש ב ין ה א ל ף ה ש נ י ו ה ש ל י ש י ל ס פ יר ת ם. 27

28 Paloma Cuando se oiga desde las montañas la señal de la tregua volaré desde la ventana del arca para posarme en la copa del primer algarrobo. Su fragancia viril apartará de mí por un momento la historia de nidos destruidos y pichones destrozados. יו נ ה כ א ש ר ת ש מ ע מ ן ה ה ר ים צ פ יר ת ה פוג ה א פ ר ח מ ן ה צ ה ר ל נ ח ת ע ל צ מ ר ת ה ח רוב ה ר א שו ן. ר יח ז כ רותו י פ ר יח מ מ נ י ל ש ע ה ק ל ה תו ל דו ת ק נ ים ה רוס ים ו גו ז ל ים מ נ פ צ ים. 28

29 Confesión Traicioné al árbol que soportó mi primera cuna. Abandoné el estrecho río y desdeñé su caudal, arranqué las negras conchas que conocen el dulzor de las aguas. Borré bien las montañas de azulina sombra, cuánto olvidé su lejana melodía olorosa a azucenas y toronjil silvestre. Descreí de la Piedra Superior. Traicioné al basalto y él sigue rodando, rodando. ו דוי ב ג ד ת י ב ע ץ ש נ ש א א ת ה ע ר יס ה ה ר א שו נ ה. נ ט ש ת י א ת ה נ ה ר ה צ ר, ב ג או נו ה ס תו ל ל ת י. ת ל ש ת י א ת ה צ ד פו ת ה ש ח רו ת ה מ ב ינו ת ב מ ת יקות ה מ י ם. מ ח ק ת י מ א ד א ת ה ה ר ים כ ח ל ח ל י ה צ ל ל ים, מ ה ש כ ח ת י א ת ז מ ר ת ם ה ר ח ק ה ע ם ר יח ח ר צ יו ת ו ש מ יר ה ב ר. כ ח ש ת י ב א ב ן ה ע ל יו נ ה. ב ג ד ת י ב ב ז ל ת ו ה יא מ ת ג ל ג ל ת ומ ת ג ל ג ל ת. 29

30 Subió el nivel del Tiberíades Subió el nivel de aguas del lago Tiberíades y sigue subiendo y llena y remedia la carencia acumulada allí durante años que mataba los peces y a todo ser viviente sobre la tierra. aplastaba la música del arpa azul amargaba nuestras savias. Subió el nivel del Tiberíades! Quise gritar para que todos lo oigan pero vi que era imposible transmitirlo por al extranjero en algún otro idioma. Subió el nivel de aguas de nuestro Tiberíades. Llovió mucha lluvia nuestra lluvia cuya lengua madre es el hebreo. Cuándo os bañásteis por primera vez en el lago? Yo a los cinco años, desnuda de cuerpo y alma, el pedregullo liso y duro aún impide a mis vacilantes pies hallar estabilidad. A la luz de una luna amarilla cual flor de cactus nadábamos relajados en las aguas de nuestros amores tras un forzado día de trabajo sudoroso. Mirábamos incrédulos la transparencia de las alturas del Golán reparadores velos violáceos y rosados. Y después desde un coche veloz en la montaña su fulgor se alejaba, innecesario. Durante años agonizó ante nuestra vista como niña adolescente resistiéndose a vivir por nosotros, padres ausentes. Y de repente este año su rostro se va rellenando. Antiguo párpado de nuestra pupila húmeda hoy de alegría. El lago Tiberíades tiene forma de arpa, de donde deriva su nombre hebreo Kineret. ע ל ה מ פ ל ס ה כ נ ר ת 31

31 ע ל ה מ פ ל ס ה כ נ ר ת ו הוא מ מ ש י ך ו עו ל ה ומ מ ל א ומ נ ח ם א ת ה ח ס ר ש ה י ה מ צ ט ב ר ש ם ב מ ש ך ש נ ים ו ה י ה מ מ ית א ת ה ד ג ה ו א ת כ ל ח י ה אר ץ מו ע ך א ת נ ג ינ ת ה כ נו ר ה כ ח ל מ מ ר ר א ת ל חו ת ינו. ע ל ה מ פ ל ס ה כ נ ר ת! ר צ ית י ל צ ע ק, ל ס פ ר ש י ש מ עו כ ל ם ו ר א ית י ש א י-א פ ש ר ב א ימ יל ל חו"ל ו לא ב שום ש פ ה אח ר ת. ע ל ה מ פ ל ס ה כ נ ר ת ש ל נו. י ר ד ה מו ן ה ג ש ם ש ל נו ג ש ם ש ש פ ת א מו ה יא ע ב ר ית. מ ת י ל ר א שו נ ה ר ח צ ת ם ב כ נ ר ת? א נ י ב ג יל ח מ ש, ח שופ ת גוף ו נ פ ש, ח לוק י א ב נ ים ח ל קו ת ו ק שו ת ע ד י ן מ כ ש ילו ת א ת כ פו ת ר ג ל י ה מ ג ש שו ת ל מ צ א י צ יבות. ל או ר י ר ח צ ה ב כ פ ר ח צ ב ר ש ח ינו ל ר ו ח ה ב מ ימ י אה בו ת ינו אח ר י יו ם ע בו ד ה מ ג י ס נו ט ף ז ע ה. ב ש ק יפות ש ל ה ר י ה גו ל ן - צ ע יפ י אח ל מ ה ס ג ל ים-ו ר ד ר ד ים - ה ב ט נו ו לא ה א מ נו. ו אח ר מ ר כ ב דו ה ר ע ל ה ה ר ח יק ה ה זו ה ר ה ת ר ח ק, מ י ת ר. ש נ ים ג ס ס ה ל ע ינ ינו כ מו י ל ד ה מ ת ב ג ר ת מ מ א נ ת ל ח יו ת ב ג ל ל נו, הו ר ים נ ע ד ר ים. ו ה נ ה ה ש נ ה פ נ יה הו ל כ ים ומ ל א ים. ש מור ה נו ש נ ה 30

32 ב ב ת ע י ן ש ל נו ה יו ם ל ח ה מ ש מ ח ה. 32

33 Canción de primavera Esta es nuestra primavera, entre siroco y ruidosa lluvia, y el sol, como una tapa de lata de conservas brilla chato, sudoroso y con acné. Esta es nuestra primavera, arroja montones de ropa al suelo, sopla nubes de polvo y pájaros migratorios, muerde subrepticiamente en carne viva, cierra de un portazo y desaparece. ש יר אב יב ז ה ה אב יב ש ל נו מ ח ל יף רוחו ת ח מ ס ין ב מ ל קו ש צ ע ק נ י ו ש מ ש כ מ כ ס ה ש ל פ ח ית ש מור ים מ ת נו צ צ ת ש טוח ה, מ ז יל ה ז ע ה ופ צ ע י ב ג רות. ז ה ה אב יב ש ל נו מ ש א יר ע ר מו ת ש ל מ ל בו ש ים ע ל ה ר צ פ ה נו ש ף ע נ נ י אב ק ו צ פ ר י נו ד חו ט ף נ ג יס ה מ ה ב ש ר ה ח י טו ר ק א ת ה ד ל ת ו נ ע ל ם. 33

34 El tiempo El tiempo! El tiempo que te lleva entender que eso sucedió. Que no hay, que no está, que estuvo y ya no está. Está muerto, muerto! Y no resucitará. No reaparecerá por descuido. No retornará de improviso. Tiempo de veneno por dentro y por fuera. Tiempo de venganza. De odio. Tiempo de incendiarlo todo por dentro y por fuera. Tiempo de morir todo el tiempo. Tiempo en que todo se vuelve piedra grande, gris, sospechosa, asechante. Tiempo de ser ciego a las diferencias entre los matices del rosado, tiempo de ser sordo al aullido del gatito callejero y al gemido del pichón agonizante. Tiempo en que hace falta sobrevivir. Con los dientes. Con las uñas. Tiempo del grito acallado. Tiempo de sangre. Cuánto, un año? Diez? Cien? Mil? A mí me llevó treinta. La segunda vez sólo diez. Después comencé a vivir, a amar, a escuchar. ה ז מ ן ה ז מ ן! ה ז מ ן ש לו ק ח ל ך ל ה ב ין ש ז ה ק ר ה. ש א ין. אבוד. ה י ה, א ב ל ע כ ש ו א ינ נו. מ ת, מ ת! ו לא י קום ל ת ח י ה. לא יו פ יע ב ה ס ח ה ד ע ת. לא י שוב ב מ פ ת יע. ה ז מ ן ש ל ה ר ע ל ב פ נ ים ו ה חוצ ה. ה ז מ ן ש ל ל נ ק ם. ש ל ל ש נ א. ה ז מ ן ש ל ל ש ר ף א ת ה כ ל ב פ נ ים ו ה חוצ ה. ה ז מ ן ש ל ל מות כ ל ה ז מ ן. 34

35 ה ז מ ן ש ה כ ל נ ה י ה א ב ן ג דו ל ה, א פ ר ה, ח שוד ה, זו מ מ ת. ז מ ן ה ע ו רו ן ל ה ב ד ל ים ב ין גו נ י ה ו ר ד, ז מ ן ה ח ר שות ל ב כ י ש ל ח ת ל תול א ש פ תו ת ו ל צ ר יח ה ש ל גו ז ל עו ר ב מ ת ע ל ף. ז מ ן ה ה ח ל ט ה ל ש ר ד. ע ם ה ש נ ים. ע ם ה צ פ ר נ י ם. ז מ ן ה צ ע ק ה ש ה ש ת ת ק ה. ז מ ן ה ד ם. כ מ ה ש נ ה? ע ש ר? מ אה? א ל ף? ל י ז ה ל ק ח ש ל ש ים. ב פ ע ם ה ש נ י ה ר ק ע ש ר. אח ר כ ך ה ת ח ל ת י ל ח יו ת, ל א ה ב, ל ה ק ש יב. 35

36 QUE SUS LABIOS 36

37 Que sus labios Que labios de varón fueran tan suaves como el tralúcido vientre de un pichón caído fue lo que me llenó de espanto cuando un muchacho me besó por primera vez. Permíteme hoy, antigua amiga, alabar la belleza del cuello del cisne y acariciar su gozoso orgullo. No me impidas elogiar la fugitiva suavidad que florece escondida en el gesto del hombre que aferra la rama de almendro. ש ש פ ת יו ש ש פ ת יו ש ל ה ג ב ר כ ה ר כ ר כו ת ה ן כ מו ב ט ן ש קופ ה ש ל גו ז ל ז רוק ז ה ה י ה ה ד ב ר ש ה ח ר יד נ י ע ת נ ע ר ל ר א שו נ ה נ ש ק ל י. ה ר ש י ל י ה יו ם, י ד יד ת י ה ע ת יק ה, ל ש ב ח א ת י פ יו ש ל צ ו אר ה ב ר בור ל ל ט ף א ת ג א ו תו ה מ ת ע נ ג ת. אל ת פ ר יע ינ י ל ה ל ל א ת ה ר ך ה בו ר ח ה פו ר ח ב מ ס ת ר ים ב ת כונ תו ש ל ה ג ב ר או ח ז מ ט ה ה ש ק ד. 37

38 Cuando me quedo sola Cuando me quedo sola me siento exhausta y quiero morir, arroparme en el edredón de la oscuridad hundirme en él como un submarino despedazado y cerrarme a dormir. Cuando me quedo sola mis fuerzas se derraman por todos los orificios de mi cuerpo y caen a tierra, me ahuecan, vaciada, aterrada, me lleva un viento implacable, como una pelusa. Cuando me quedo sola me quedo sin yo, tengo sólo un no hay esto y un no hay aquello ni lo otro, todas las ausencias sobre mí como una piedra. כ ש א נ י נ ש א ר ת ל ב ד כ ש א נ י נ ש א ר ת ל ב ד א נ י מ צוצ ה ו רו צ ה ל מות, ל ה ת ע ט ף ב נו צו ת ה פו ך ש ל ה ח ש כ ה ל ש ק ע ב ה כ מו צו ל ל ת ר צוצ ה ו ל ע צ ם א ת ע צ מ י ב ש נ ה. כ ש א נ י נ ש א ר ת ל ב ד כ חו ת י נו ז ל ים מ כ ל פ ת ח י גופ י א ל ה א ד מ ה או ז ל ים או ת י ח לול ה, מ ב ה ל ה, נ ש את ב רוח ר ש ע ה כ מו ץ. כ ש א נ י נ ש א ר ת ל ב ד א ין ל י א נ י ב כ ל ל, י ש ל י ר ק א ין ז ה ו א ין ה הוא ו א ה ה ו כ ל א ח ד א ב ן ע ל י. 38

39 Pruébalo Pruébalo. Redímeme de la ignorancia de la verdad, buena o mala. Demuéstrame que tu amor es confiable como las superficies idénticas de dos triángulos distintos como el resultado de un análisis de sangre. Pruebámelo hoy una vez más y a la noche también. Y mañana. Y varias veces por noche, si se puede. No, no me digas que esta verdad imposible es un milagro como el maná, que apenas aparece ya se disuelve. תו כ יח תו כ יח. ת ג אל או ת י מ א י-ה י ד יע ה ש ל ה א מ ת, י פ ה או לא-י פ ה. ת ר א ה ל י ש אה ב ת ך ת ק פ ה כ מו ה ש ט ח ה ש ו ה ש ל ש נ י מ ש ל ש ים שו נ ים ב צור ת ם כ מו ת שוב ה ש ל מ ע ב ד ה מ ב ד יקו ת ד ם. תו כ יח ל י א ת ז ה ה יו ם עו ד פ ע ם ו ג ם ב ע ר ב. ומ ח ר. ו כ מ ה פ ע מ ים ב ל י ל ה, א ם א פ ש ר. הו י, אל ת אמ ר ש ה א מ ת ה ב ל ת י-א פ ש ר ית ה ז את ה יא נ ס, כ מו ה מ ן, ש ע ם ה ת ג לותו מ י ד נ מ ס. 39

40 Aljibe Soy un aljibe emponzoñado, le dije al ciervo que dilataba sus narices, todo en él está contaminado. Por las piedras fluye veneno. En el fondo hay un saco casi impermeable del que silenciosamente hieden ropas de muertos. A lo lejos, en el esplendor del día, las cigüeñas también se advierten una a otra de la contaminación. El aljibe está emponzoñado, le susurro al ciervo en la noche, el aljibe está totalmente envenenado. Y él lame con su lengua azul y dice: Una estrella. ה ב א ר א נ י ב א ר מ ר ע ל ת, אמ ר ת י ל א י ל ה מ ר ה יב א ת נ ח יר יו, ה כ ל ב ה מ ר ע ל. ב א ב נ ים זו ר ם א ר ס. ב ק ר ק ע ית ש ק ית א טומ ה כ מ ע ט. ח ר ש בו א ש ים ב ה ב ג ד י מ ת ים. ר חו קו ת, ב ז ה ר ה יו ם, ה ח ס ידו ת אף ה ן מ ז ה ירו ת זו א ת זו מ ה ז הום. א ב ל ה ב א ר מ ר ע ל ת, א נ י לו א ט ת ל א י ל ב ל י ל ה, ה ב א ר מ ר ע ל ה כ ל ה. ו הוא ב ל שו נו ה כ ח ל ה מ ל ק ק ו או מ ר: כו כ ב. 41

41 Me casaré contigo Me casaré contigo, hombre sabio con tu docena de pechos y un único ojo bueno. Me casaré contigo, con tu voz que sabe siempre a dátil y con tus palmas tendidas para atrapar en vuelo las nueces de mi cabeza. Nos encontramos de casualidad bajo el palio nupcial hace treinta años. Nos fotografiamos y enseguida nos sentamos a moler especias rojas y amarillas, a picotearnos mutuamente las crestas. Ahora que mi corazón está tierno y perfumado y en mis mejillas se cuecen tortillas me digo que me casaré contigo a pesar de que no pediste mi mano como es debido, y me pongo a bailar. א נ ש א ל ך א נ ש א ל ך, ג ב ר ח כ ם ב ע ל ת ר יס ר ש ד י ם ו ע י ן אח ת טו ב ה. א נ ש א ל ך, ש קו ל ך ב ט ע ם ה ת מ ר ת מ יד ו כ פו ת י ך פ רושו ת ל ק לט א ת א גו ז י ר א ש י ב מ עופ ם. ב מ ק ר ה נ פ ג ש נו מ ת ח ת ל ח פ ה ל פ נ י ש לש ים ש נ ה. ה צ ט ל מ נו ומ י ד ה ת י ש ב נו, מוכ נ ים ל כ ת ש ת ב ל ינ ים צ ה ב ים ו א ד מ ים, ל נ ק ר ז ה ל זו א ת ה כ ר ב ל ת. ע כ ש ו כ ש ל ב י ר ך ו ר יח נ י וב ל ח י י מ ת ח מ מו ת ש ק שוקו ת או מ ר ת א נ י ב ל ב י ש א נ ש א ל ך אף ע ל פ י ש לא ב ק ש ת א ת י ד י כ י אות, ומ ת ח יל ה ל ר ק ד. 40

42 Pediré tu mano Pediré tu mano hombre encantador cuyos miembros todos se han fraguado en néctar. Querrás ser mi hombre? Diez días aguardaré paciente tu respuesta diez días sin comer ni beber diez días postrada en el rellano de la escalera aunque me golpeen los vecinos con una manguera. Entonces probaré suerte con otro hombre con miembros forrados en seda. Querrás ser mi hombre? א ב ק ש א ת י ד ך א ב ק ש א ת י ד ך ג ב ר ח מודו ת ש כ ל א יב ר יו י צוק י צוף. ת ר צ ה ל ה יו ת ל י ל א י ש? ע ש ר ה י מ ים א ח כ ה ב נ ימוס ל ת שוב ת ך ע ש ר ה י מ ים לא א כ ל ו לא א ש ת ה ע ש ר ה י מ ים א ר ב ץ ב ח ד ר ה מ ד ר גו ת א ם ג ם י כונ י ה ש כ נ ים ב צ נו ר גומ י. או אז א נ ס ה א ת מ ז ל י א צ ל ג ב ר אח ר ש א יב ר יו נ סוכ י מ ש י. ת ר צ ה ל ה יו ת ל י ל א י ש? 42

43 El hombre tierno El hombre tierno se dirigió a mí al menguar la luz sus palmas manaban aguas suplicantes su boca sellada con una gran piedra. Con el lienzo afelpado arropé sus laxos dedos entre mis cálidas manos y él se acercó más y más. ה ג ב ר ה ר ך ה ג ב ר ה ר ך פ נ ה א ל י ב ה ח ל ש ע ל ינו ה או ר כ פו ת י ד יו נו ט פו ת מ י ם מ ב ק ש ים פ יו ס תום ב א ב ן ג דו ל ה. כ ר כ ת י א ת ה א לונ ט ית ה ש ע יר ה ע ל א צ ב עו ת יו ה ר פויו ת ב ין ש ת י י ד י ה מ ח מ מו ת ו הוא ה י ה ק ר ב ו ק ר ב. 43

44 Al cabo de un año Recuerdas aquel prístino abrevadero? Había allí un tremor inocente como el del lomo de un burro que huele agua. Puedes recordar? Bebimos sin mover los labios de la fuente incesante. Y ya el abrevadero temblaba todo y no por el frío del desierto ni por alguna otra razón. Ni un toro mugió. Ni un burro rebuznó. Multitud de ciclámenes sorprendían la montaña. Si no te opones, quisiera que recordaras. אח ר י ש נ ה ה ת ז כ ר א ת ה ר ה ט ה ט הו ר? ה י ה ש ם ר ע ד ת מ ים כ מו ג ב ש ל ח מו ר ש מ ר יח מ י ם. א ת ה מ ס ג ל ל ז כ ר? ב ל י ת נוע ת ש פ ת י ם ש ת ינו מ ה מ בוע ה לא נ ע צ ר. ו ה ר ה ט כ ב ר כ לו ר ע ד מ א ד ו לא מ ק ר ש ל ה מ ד ב ר ג ם לא מ שום ח ש בו ן אח ר. שו ר לא ג ע ה. ח מו ר לא נ ע ר. ה מו ן ר ק פו ת ה מ מו א ת ה ה ר. א ם א ת ה לא מ ת נ ג ד, ה י ית י רו צ ה ש ת ז כ ר. 44

45 Había dicho Había dicho: no es bueno como hombre, su cuerpo es grueso y obtuso, su cabeza es una bloque esférico como piedra de ballesta. Y de noche me le acerqué a sobar su cuerpo solitario caliente como roca de basalto en el verano. אמ ר ת י אמ ר ת י: ג ב ר לא-טו ב הוא, ב ן- אד ם ע ב ה ו ס תום, ר א שו כ דור א ב ן פו ג ע כ מו ב ל יס ט ר אה. וב ל י ל ה ק ר ב ת י א ל יו ל ג פ ף א ת גופו ה בו ד ד, ה ח ם כ מו ס ל ע ב ז ל ת ב ק י ץ. 45

46 El beso Como oscuros cálidos dátiles que de un apretón se desenvainan a fines del verano vaciados en una sola succión de materia ansiosa de untuosidad. ה נ ש יק ה כ מו ת מ ר ים חומ ים מ י ח מ ים ב ל ח יצ ה נ ח ל צ ים ה חוצ ה ב סו ף ה ק י ץ נ מ צ צ ים ב מו ע צ ימ ה ג מור ה ש ל ח מ ר ים כ מ ה ים א ל ד ב יקות. 46

47 Vibraciones Tiembla el párpado del bebé que sueña. La leve trepidación en el lomo de la yegua joven terciopelo electrizado cuando aguarda al jinete amado. Las plumas del pavorreal macho que se despliegan de pronto en espléndida flor y embozan de colores delirantes tierra y cielo estremecidos por las maracas del deseo. El temblor de la taza de té. Oh, ven ya, ven! ר ע ידו ת ר ע ד ה ע פ ע ף ש ל ה ת ינו ק ה חו ל ם. ה ר ע ד ה ה ע ד ינ ה ש ע ל ג ב ה סוס ה ה צ ע יר ה - ק ט יפ ה א חוז ה מ כ ת ח ש מ ל - כ ש ה יא מ ח כ ה ל רו כ ב ה אהוב ע ל יה. נו צו ת ה ט ו ס ה ז כ ר ה נ פ ר שו ת פ ת א ם ל ע גול נ א ד ר, פ ר ח ה מ כ ס ה ב צ ב ע יו ה מ ש ג ע ים ש מ י ם ו אר ץ מ ש ק ש ק ים י ח ד ו ב ר ע ש נ י ת שוק ה. ה ר ע ד ש ל ס פ ל ה ת ה. 47

48 Chorro de leche Un ardiente chorro de leche golpea como un rayo los senos de la mujer que recuerda a su bebé. Los lomos del hombre se cargan de coloridos fuegos de artificio cuando piensa en su amada. Ahora se ensombrece el cielo y deja oír un sordo trueno. En ti pienso ahora. ז ר ם ש ל ח ל ב ז ר ם ש ל ח ל ב לו ה ט מ כ ה כ ב ר ק ב ש ד י ה א ש ה כ ש ה יא נ ז כ ר ת ב ת ינו ק ש ל ה. ח ל צ י ה ג ב ר נ ט ע נ ים ב ז קוק ים צ ב עו נ י ים כ ש הוא חו ש ב ע ל א הוב תו. ע כ ש ו ה ש מ י ם מ ת ק ד ר ים ומ ש מ יע ים ר ע ם ע מום. א נ י חו ש ב ת ע ל י ך ע כ ש ו. 48

49 Cuando estás aquí Cuando estás aquí peso menos. Cuando comes conmigo me saben mejor la frutilla y las palomitas de maíz. Cuando vienes a mí Mozart suena en la radio sin interferencias y los viernes el peligroso mercado el mercado que se halla en el centro del mundo grita ríe bosteza resplandece como un manto de sol sobre el lago cuando estás aquí. כ ש א ת ה שו ה ה כ אן כ ש א ת ה שו ה ה כ אן א נ י שו ק ל ת פ חו ת. כ ש א ת ה או כ ל א ת י יו ת ר ט ע ים ל י ה תות ו ה ת יר ס. כ ש א ת ה ב א א צ ל י צ ל יל י מו צ ר ט ב ר ד יו ב ל י ר ע ש י ה פ ר עו ת וב יו ם ש ש י ה שוק ש ע כ ש ו נ ח ש ב מ ס כ ן ה שוק ש נ מ צ א ב מ ר כ ז ה עו ל ם צו ע ק צו ח ק מ פ ה ק בו ה ק כ מו י ר יע ת ח מ מ ה ע ל א ג ם כ ש א ת ה שו ה ה כ אן. 49

50 Hibisco Fascinante hibisco! Has turbado mi alma con tus asombrosas dimensiones con el púrpura intenso, amenazador, hilarante de tus labios. Excelso te has erguido frente a mí aterciopelada columna florida oscura maravilla desconcertando a la noche. Sin palabras dijiste: Dame, dame lo mío. Oh hibisco, has encendido fuego en mí. Qué es tuyo? Qué es mío? Y quiénes los leños para la hoguera? ה יב יס קוס ה יב יס קוס מ ק ס ים! ה ח ר ד ת א ת רוח י ב מ מ ד י ך ה מ ד ה ימ ים ב אר ג מ ן ה מ ב ה יק, ה מ א י ם, ה צו ח ק ש ל ש פ תו ת י ך. מ פ אר נ צ ב ת ל ע מ ת י ע מוד ת פ ר ח ת ק ט יפ ה אפ ל, נ פ ל א, מ ב ל ב ל א ת ה ל י ל ה. ב ל י מ ל ים אמ ר ת : ת נ י ל י, ת נ י ל י א ת ש ל י. הו י ה יב יס קוס, ש ל ח ת ב י ב ע ר ה. מ ה ש ל י? מ ה ש ל ך? ומ י ה ע צ ים ל מ דור ה? 51

51 Planta de zarzamoras Por la noche, cuando yo inhalo tu aliento agridulce, tú mi respiración amarga, crece entre nuestras costillas una planta de zarzamoras, resistente al revoque, nos alimentamos una al otro con sus frutos salvajes, los ojos cerrados, dejando señales de zumo rojo en nuestras frentes. ש יח פ ט ל ב ל י ל ה, כ ש א נ י שו א פ ת א ת נ ש ימו ת י ך ה ח מוצו ת-מ תוקו ת א ת ה א ת נ ש ימו ת י ה מ רו ת יו נ ק, צו מ ח מ ב ין צ ל עו ת ינו ש יח פ ט ל, ע מ יד ב פ נ י פ ס ל ת ט יח, פ רו ת פ ר א ש לו א נו מ א כ יל ים ז ה ל זו ב ע ינ י ם ע צומו ת, מ ש א יר ים ס ימ נ י מ יץ אד ם ע ל מ צ ח נו. 50

52 En la playa de Tel Aviv En la playa de Tel Aviv veo ellos y más ellos, el rugido de una multitud sin rostro que se desplaza sobre el angosto malecón. Mira, me dices, qué lindo, el agua les lava la cara y el alma se les yergue al viento. Fíjate cómo los atrae esa cubierta oscilante, cómo aspiran la distancia y la altura. Dices y dices, y tú eres más bello que el mar. Tus ojos son mucho más vastos. ע ל ש פ ת ה י ם ש ל ת ל- אב יב ע ל ש פ ת ה י ם ש ל ת ל- אב יב א נ י רו אה ה ם ו עו ד ה ם. ה מ י ת ה מו ן ח ס ר פ ר צוף נ ג ר ר ע ל ה ר צ יף ה צ ר. ת ס ת כ ל י, א ת ה או מ ר, כ מ ה י פ ה ה י ם רו ח ץ ל ה ם א ת ה פ נ ים ו ה נ ש מ ה מ ת י ש ר ת ל ה ם ב רוח. ת ר ג י ש י א י ך ה ם נ מ ש כ ים א ל ה ס פון ה מ ת נ ד נ ד ה ז ה, מ ר ח ר ח ים א ת ה מ ר ח ק ו א ת ה ג ב ה, א ת ה או מ ר ו או מ ר ו א ת ה י פ ה מ ה י ם. ע ינ י ך ר ח בו ת ב ה ר ב ה. 52

53 Un ángel en la playa Ahora las alas de nuestros pensamientos le pertenecen a un ángel, y las conversaciones antes de conciliar el sueño o paseando por la playa y los momentos de plenitud y de vacío son de aquel ángel de sexualidad atemperada con quien luchamos días y noches juramentándonos proezas y transgresiones con tal de no dejar que nos atrape, huimos de uno y de otra hasta los confines del infierno y quemamos nuestros más preciados bienes hasta convertirnos en polvo y ceniza y fuente de lágrimas y engendrar lodo. Y nos hundimos en el lodo y nos agitamos en él hasta amasar una especie de ángel blando, que apenas se mantiene en pie, sin reconocer el entorno, como un pato que salió a pasear por la orilla en un día de cielos descoloridos de mar sin horizonte henchido de nostalgias de dos picos. מ ל א ך ע ל ה חו ף ע כ ש ו כ נ פ י ה מ ח ש בו ת ש ל נו ש י כו ת ל מ ל א ך א ח ד ו ה ד בור ים ל פ נ י ה ש נ ה או כ ש מ ט י ל ים ע ל ה חו ף ו ר ג ע י ה ה ת מ ל אות ו ה ה ת רו ק נות ה ם ש ל או תו מ ל אך ב ע ל מ ינ יות מ תונ ה ז ה ש נ ל ח מ נו בו ב י מ ים וב ל ילו ת ו נ ש ב ע נו ל ב צ ע ג בורו ת ו ע ב רו ת וב ל ב ד ש לא י אח ז ב נו ז ה וב ר ח נו מ ז ה ומ זו ע ד ל ק צ ו י ה ג יה נ ם ו ש ר פ נו א ת ר כו ש נו ה י ק ר ב יו ת ר ע ד ש נ ה י ינו ל ע פ ר ו א פ ר ו ל מ קו ר ד מ ע ה ו הו ל ד נו ב ץ. ו ט ב ע נו ב ב ץ ופ ר כ ס נו ב ב ץ ע ד ש נ לו ש מ מ נו מ ין מ ל א ך ר ך, מ ת נו ד ד ע ל ר ג ל יו ב ק ש י, לא מ כ יר א ת ה ס ב יב ה כ מו ב ר ו ז ש י צ א ל ט י ל ע ל ה חו ף ב יו ם ש ל ש מ י ם ב ל י שום צ ב ע ש ל י ם ב ל י שום א פ ק מ ל א מ ח ש ב ה מ ת ג ע ג ע ת ב ש נ י מ קו ר ים. 53

54 Al hombre Estoy sobre ti siempre como una negra mariposa tatuada en el seno izquierdo de una muchacha ciega. Bajo tu camisa aleteo. א ל ה ג ב ר ו ה ר י א נ י ע ל י ך ת מ יד כ מו פ ר פ ר ש ח ר מ ק ע ק ע ע ל ה ש ד ה ש מ אל י ש ל נ ע ר ה ע ו ר ת. מ ת ח ת ל ח ל צ ה ש ל ך א נ י מ פ ר פ ר ת. 54

55 Si logras recordar Si logras recordar cómo me dabas de comer mitades de cerezas boca a boca con la habilidad de un actor de cine y cómo al cabo de un año te propuse probar la tibia leche que manaba de mis pechos duros y cuál fue la expresión de tu rostro cuando lo hiciste y cómo comiste y elogiaste el primer arroz mal cocido y el pollo que guisé con sus vísceras el primer otoño para nuestra cena antes de Yom Kipur y cómo me compraste con tu primer sueldo un vestido de gamuza gris y guantes de gamuza violeta y cómo a escondidas y en cuotas te compré la bata de lana con el cuello chino y si logras recordar mi tapado de cuero y tu pantalón pijama celeste que tendimos en el jardín del hospital entre los arbustos la noche en que te visité a escondidas porque me llamaste para decir que me necesitabas y yo ya era madre de cuatro hijos y cómo volviste a casa del ejército en plena noche y qué feliz y orgullosa estaba yo de que fueses mío y si logras recordar cómo reclinaste tu cabeza en mi regazo y cerraste bien los ojos frente al lago que rutilaba entre los árboles en el banco en la avenida tras firmar aquel contrato y entendí que ahora eras realmente feliz y si logras recordar cómo te retuve con todas las fuerzas que pude reunir en mis débiles brazos mientras gemías en la bañera con llanto de oso herido y cómo aferrabas mi hombro y mi preñado vientre en el funeral de mi padre cuando me había puesto el vestido al revés y no podía dejar de llorar y me perdonaste heroicamente las mentiras y las actitudes rencorosas y si logras recordar la espinosa planta de zarzamoras que se empeñó en crecer pese a que los obreros le echaron cemento, entonces recuérdamelo, por favor, porque tiendo a olvidar cosas últimamente. א ם א ת ה מ צ ל יח ל ז כ ר א ם א ת ה מ צ ל יח ל ז כ ר א י ך ה א כ ל ת או ת י ח צ א י ד ב ד ב נ ים מ פ י ך ב מ מ ח יות ש ל ש ח ק ן קו ל נו ע ו א י ך ל אח ר ש נ ה ה צ ע ת י ל ך ל ט ע ם מ ה ח ל ב ה פו ש ר ש ט פ ט ף מ ש ד י ה ק ש ים 55

56 ומ ה ה י ת ה ה ב ע ת פ נ י ך ב ש ע ת מ ע ש ה ו א י ך אכ ל ת ו ש ב ח ת א ת ה א ר ז ה ר א שו ן ש לא ב ש ל ה יט ב ו א ת ה עו ף ש ב ש ל ע ל ק ר ב יו ב ס ת ו ה ר א שו ן כ ש אכ ל נו א ת ה א רוח ה ה מ פ ס ק ת ה ר א שו נ ה ש ל י ו א י ך ק נ ית ל י מ ה ת מ לוג ים ש מ ל ה מ ז מ ש אפ ר וכ פ פו ת מ ז מ ש ס ג ל ו א י ך ב ס ת ר וב ת ש לומ ים ק נ ית י ל ך ח לוק צ מ ר ע ם צ ו ארו ן ס ינ י ו א ם א ת ה מ צ ל יח ל ז כר א ת מ ע יל ה עו ר ש ל י ו א ת מ כ נ ס י ה פ יז 'מ ה ש ל ך ב צ ב ע ת כ ל ת ש פ ר ש נו ב ג נ ת ב ית ה חו ל ים ב ין ש יח ים לא ג בו ה ים כ ש ה ת ג נ ב ת י ל ב ק ר או ת ך ב ל י ל ה כ י צ ל צ ל ת ש א ת ה צ ר י ך וכ ב ר ה י ית י א מ א ש ל אר ב ע ה י ל ד ים ו א י ך ח ז ר ת ה ב י ת ה מ ה מ לוא ים ב א מ צ ע ה ל י ל ה ו כ מ ה מ א ש ר ת ו ג אה נ ה י ית י מ ז ה ש א ת ה ש ל י ו א ם א ת ה מ צ ל יח ל ז כ ר א י ך ה נ ח ת א ת ר א ש ך ע ל י ר כ י ו ע צ מ ת א ת ע ינ י ך כ ל יל מול ה א ג ם ש ה ב ה ב ב ין ה ע צ ים ע ל ה ס פ ס ל ב ש ד ר ה מ י ד ל אח ר ש ח ת מ ת ע ל ה חו ז ה ו א נ י ה ב נ ת י ש ע כ ש ו א ת ה מ א ש ר ב א מ ת ו א ם א ת ה מ צ ל יח ל ז כ ר א י ך ה ח ז ק ת י או ת ך ב כ ל ה כ ח ש י כ ל ת י ל מ צ א אז ב מ ת נ י ה ר עוע ים כ ש ג ע ית ב אמ ב ט י ה ב ב כ י ה ש ל ד ב פ צוע ו א י ך ה ח ז ק ת א ת כ ת פ י ו א ת ב ט נ י ה ה ר ה ב ה ל ו י ה ש ל אב י כ ש ל ב ש ת י א ת ה ש מ ל ה ה פו ך ו לא י כ ל ת י ל ה פ ס יק ל ב כו ת ו ס ל ח ת ל י ב ג בור ה ע ל ש ק ר ים ו ע ל נ ק מ נות ו א ם א ת ה מ צ ל יח ל ז כר א ת ש יח ה פ ט ל ה קו צ נ י ש ה ת ע ק ש ל צ מ ח ג ם אח ר י ש ה פו ע ל ים ש פ כו ע ל יו ע ס ת ב טו ן אז ת ס פ ר ל י ע ל ז ה ב ב ק ש ה כ י א נ י נו ט ה ל ש כ ח ד ב ר ים ב ז מ ן ה אח רו ן. 56

57 EL LUGAR DONDE DUELE 57

58 A las cuatro y media A las cuatro y media de la tarde incluso el árbol se despereza, como niño de guardería cuyos padres se demoran dispuesto a cobijarse en regazos ajenos, y extiende las ramas con todas sus fuerzas atraído por cualquier nube pasajera: Apúrate, llévame en tus fingidas alas, no me dejes ennegrecer en el crepúsculo. A las cuatro y media incluso el árbol, cuánto más las personas necesitadas de amor. ב ש ע ה אר ב ע ו ח צ י ב ש ע ה אר ב ע ו ח צ י אח ר י ה צ ה ר י ם א פ לו ה ע ץ מ ת מ ת ח, כ מו י ל ד מ עו ן ש הו ר יו א ח רו, מוכ ן ל ה ח ב ק ב כ ל ז רו ע ז ר ה מ א מ צ ת, מו ת ח ע נ פ יו ב כ ל כ חו נ מ ש ך א ל כ ל ע נ נ ה חו ל פ ת: מ ה ר י, ק ח י או ת י ב כ נ פ ך ה חו ר ג ת, אל ת ש א יר י או ת י ל ה ש ח יר ע ם ה ש ק יע ה. ב ש ע ה אר ב ע ו ח צ י א פ לו ה ע ץ, ומ ה עו ד א נ ש ים ט עונ י אה ב ה. 58

59 Algo de historia familiar 1. Mi abuela Dvora mantenía a la familia cociendo jabón y desplumando pollos. Mi padre fue su primer varón después de dos hijas pecosas e hijos que murieron en todo tipo de pestes. Un año entero lo tuvo en su casa envuelto en edredones de pluma sin abrir las ventanas. Mi madre siempre dijo que fue y siguió siendo un consentido, aunque le fregara sus bragas en la tabla de lavar. Como prueba contaba que la abuela Dvora derramaba sin más el té con leche que no era de su gusto y le preparaba uno nuevo. Jamás le oí a papá una palabra sobre su madre. 2. Mi padre coqueteó con mi tía la del medio, la delgada y talentosa que llegó a ser jefa de enfermeras en el hospital de Varsovia. Ella y su hijo Arthur perecieron en el Holocausto, como se dice cuando se quiere no sentir. Cómo fue que lo sedujo mi madre la golosa que le llevaba dos años no lo sé exactamente. A veces trato de adivinar. Luego dejó que la cortejara durante ocho años. Junto al río había un kiosco de helados y el vendedor les daba siempre tres. Por qué no dos? Para que le cuentes a tu mamá cómo los reparten, respondía a mi padre. 3. A mi abuelo paterno se lo conocía como el judío decente, por eso le confiaron la adjudicación de los certificados de emigración a Eretz Israel. Junto a su mesa mi abuela arrancaba plumas y cocía jabón. Su hija mayor, la más pecosa, recibió el certificado en el veintitrés y tras un año de hambre, enfermedades y terremoto en Israel emigró con su familia a Argentina. Su bienamado hijo, su nuera y su nieto esperaron su turno durante seis años y casi pierden la oportunidad. 4. En mil novecientos treinta y nueve escribía mi abuela Rivka, otrora rica comerciante, a mi madre su hija mayor en el kibutz: Quizás convenga que yo vaya a Israel? No conviene, le escribió mi madre, no tendrás sirvientes aquí. No había en su voz arrepentimiento ni color alguno vivo cuando me lo contó. 5. Cuando mi tía menor Niura, la que bordaba y tejía para mantener a su familia porque ya no pudo estudiar 59

60 en las circunstancias creadas por la revolución, tuvo por fin una niña tras dos varones la llamó Rivka por su madre, la que viajó sola a Odessa por un mes, a bañarse en el Mar Negro, tras haberla tenido a ella, su tercer hija, después del bebé Yacov que murió de disentería. 6. Aquí, en el segundo piso, dijo el hombre de barba, y avanzó diez o veinte pasos por el enorme terreno vacío, mis padres tras él. Allí se sentaron mis padres a llorar a su único hijo. Después viajaron al centro de la ciudad a comprar flores y una placa con el nombre y apellido y las fechas. Luego miraron en torno para ver: qué placa y qué flores tenían los otros. En ese terreno, entonces tumba colectiva, se levantan ahora las oficinas del gobierno. La lápida de mi hermano, trasladada al cementerio militar, es idéntica a todas las otras. 7. Cuando sus mandíbulas y el dorso de sus manos se llenaron de manchas marrones, cansada ya de cuidar enfermos y enseñarles a tejer gorros, cuando le quedó claro que no tenía caso jactarse del ruso aprendido en la secundaria, mi madre empezó a estudiar esperanto. Sólo entonces me enteré: junto con la militancia en Hashomer Hatzair y las disquisiciones sobre Schopenhauer, el esperanto la apasionaba más de setenta años atrás, en Rovna. Ahora habla esperanto con los ángeles, segura de que todos los demás que sólo hablan ídish la envidian. Hashomer Hatzair ( el joven guardia ): movimiento juvenil sionista 8. Hay de todo, solía decir mi madre cuando preguntábamos si había mostaza, betún, mermelada. 61